פרויקט מס' 1: חסכון: 145,000 ₪

שירי והראל ליווי מלא – בונים בהרחבה קהילתית בקיבוץ בעמק החולה

סיפור הדרך:

בחרו קהילה, קנו מגרש וסיימו תכנון אדריכלי 

הגיעו לליווי משלב תוכניות כדי שנשמור עליהם צמוד

הבעיות:

במגרש יש מרכיבים שיעלו מאוד את עלויות הבנייה.

•  עובר קו ביוב בעומק 5 מטרים בתוך גבולות מגרש – יעלה עשרות אלפי שקלים להזיז את הקו.
• בנייה על אדמת כבול בעמק – היסודות יקרים בהרבה ובתכנון היו הרבה יסודות.
• "שכחו" לחבר חשמל לפילר – חיבור עצמי של הפילר לחשמל ייקח חודשים ארוכים ועלול לגרור עלויות חשמל זמני גבוהות.

מתי הלקוחות היו מגלים את הבעיה?

• את עלויות העתקת הביוב והיסודות היו מגלים בהצעות המחיר מהקבלנים. 

• את עלויות החיבור לחשמל היו מגלים במהלך הבנייה

הפתרון שבנינו יחד:

• כינסנו יחד את בעלי המקצוע לפני ההגשה להיתר
• החלטנו לתכנן את העמדת הבית ולהקטין את שטח הקרקע שלו כדי לחסוך יסודות ולהשאיר את קו הביוב כפי שהוא.
• עלות התכנון מחדש היתה כמה אלפי שקלים בודדים. רשנו מהחברה לחבר חשמל לפילר לא על חשבון המשפחה.

חסכון למשפחה : 145,000 ₪ 

פרויקט 2: חיסכון מצטבר : 437,000 ש"ח

מרגלית ואיתי  –מתלבטים על לבנות בנחלה של ההורים או בהרחבה הקהילתית באותו הישוב

סיפור הדרך:

לא ממש בחרו קהילה אלא זרמו כי ההורים של מרגלית בעלי נחלה.  אמנם גדלו במושב אבל כרגע חיים מזה כמה שנים בדירה בעיר.

ביקשו לדעת כמה יעלה להם לבנות בנחלה ובהרחבה במושב.

רצו גם להבין מה התהליך הצפוי להם ומהן התחנות הכלכליות העיקריות בו.

שמעו חלקי סיפורים על הקושי לבנות בנחלה ופחדו מהלא נודע.

הבעיות: 

כשבאים לחשוב על בניה בנחלה צריך לשאול 2 שאלות

1. האם הנחלה מוסדרת?
2. האם היא מהוונת?

על 2 השאלות קיבלנו תשובה חותכת – יש בנחלה מבנים לא מוסדרים והיא איננה מוסדרת.

המשמעות היא שיש תהליך משפטי ארוך והרבה הוצאות (מאות אלפי ש"ח) לפני שבכלל אפשר לגשת לאישור תוכניות לבית חדש.  יותר מכך, היות ומרגלית איננה בת יחידה יהיה צורך להגיע להסכמות על ירושה עתידית וחלוקת נכסים עתידית עם הוריה, אחיה ואחותה.  תהליך כזה מורכב גם רגשית.

מתי הלקוחות  היו מגלים את הבעיה? 

באופן בסיסי, הבעיה היתה צפה בנקודה שבה היו מגיעים לרשות מקרקעי ישראל (סביר להניח אחרי תכנון ובעת בקשה לקבלת היתר בניה – הוצאות לא קטנות) או אם היו פונים לעו"ד מומחית לנחלות לפני כן.

כמעט כל משפחה שמגיעה אלינו עם בניה בנחלה לא מבינה את המורכבות של תהליך כזה.  רובנו חושבים שבניה מאחורי הבית של ההורים "זה חינם" או זול.

הפתרון שבנינו יחד בפגישה אחת וראשונה:

• ראשית, עשינו שיעורי בית ובתהליך קצר של איסוף נתונים (מבעלי תפקידים שאנחנו עובדים מולם ומבעלי תפקידים בישוב) יכולנו להעריך את עלות ומשך התהליך עם הנחלה.
• עשינו 2 סימולציות : בית בגודל זהה אחת לבנייה בנחלה ובהרחבה קהילתית.
• הכנסנו לסימולציות את עלות הטיפול בהסדרת הנחלה וכן אגרות ומיסים שנובעים מכך. באופן הזה הצלחנו לראות באופן בהיר את העלות של כל אפשרות בניה והמשפחה יכלה לקבל החלטה נכונה עבורה.
• בררנו יחד עם בעלי תפקיד במועצה שלהם היכן יש עוד ישובים בהן מתקיימת הרחבה. כך יכולה היתה המשפחה גם לבחון אם באמת המושב הזה הוא הקהילה הנכונה לה או שיש אחרות מסביב מתאימות יותר.
• המלצנו להיפגש בהקדם עם האחים וההורים ולדבר גלויות מאחר והתקשורת ביניהן פתוחה אך לא מסודרת וקל היה להיעזר במספרים אותם ציידנו.

שורה תחתונה מה החסכון למשפחה?

הפערים בסימולציות שערכנו היו של כ- 437,000 ש"ח לטובת בניה בהרחבה.  נוסף על כך, בשיחה קצרה עם בני המשפחה היה ניתן להבין שהתהליך הרגשי היה קשה מאוד על ההורים.

בסוף המשפחה החליטה לבנות בהרחבה באותו המושב, קרוב להורים וכאשר הם יודעים שבחרו את הקהילה הזאת והיא המתאימה להם יותר.

כמה עלה להם התהליך איתנו עם ניתוח הסימלוציות ? כ-2,500 ש"ח

פרויקט 3: חסכון מצטבר:  600,000 אלף ש"ח בזכות התהליך איתנו

שיר וגולן : הגיעו אלי עם הון עצמי של כ-220,000 ש"ח ויכולת לגייס תקציב של כ-800,000 ש"ח.  ורצו לבנות בית בגולן על דונם.

 סיפור הדרך:

שיר היתה בהריון עם ילדם הראשון, והחלום שלהם כתיירנים, מדריך טיולים ותזונאית היה לבנות בית ובצמוד אליו מרחב חוץ שיאפשר לארח קבוצות מטיילים ולקיים סדנאות בישול בריא.  המשפחה היתה רגע לפני קניית מגרש גדול שיש בו עצי אלון עתיקים ויפים.

מה שמשך אותם לישוב היו הירוק והאוויר הטוב של ההרים.

בזמן הפגישה המשפחה גרה בישוב בעמק החולה, בבית קטן עם גינה קטנה.  הם חיו טוב עבורם ודיברו בעיקר על הצורך בעוד חדר בבית ובמרחב חוץ מושקע ורחב.

הבעיות:

• הון עצמי ויכולת מימון – למשפחה היה הון עצמי ויכולת גיוס לא מתאימה לפרויקט גדול. סימולציית תקציב הראתה כי הם צפויים לעלויות של כ-1,450,000 ש"ח (כלומר שחסרים להם 650,000 ש"ח).
• בעיות עם המגרש – במגרש יש עצים עתיקים – מי שעוסק בישובים כפריים יודע שהתהליך לכרות או להזיז עץ הוא קשה. כאשר מדובר באלונים בני מאות שנה הסיכוי לקבל אישור לזה אפסי.  במגרש שרצו (דונם) היו 8 עצים עתיקים – כלומר שהם היו צריכים לתכנון את הבית בין העצים והיו מוגבלים ביכולת לתכנן אותו כרצונם.  לחילופין יכול להיות שהיו מתכננים כרצונם ומגלים בהמשך שלא ניתן לכרות ולהזיז את העצים כך שצריך היה לתכנן מחדש את הבית.  בעיה נוספת היא שפיתוח התשתיות לא כלל את פנים המגרש ועל מנת לבנות הים היו צריכים לחצוב בבזלת – תהליך מאוד קשה ויקר).

מתי היו מגלים את הבעיות?

• את הפער בין היכולות לעלות – סביר להניח שהיו מגלים כאשר היו מתחילים לקבל הצעות מחיר מקבלנים. בשלב זה כבר היה קשה לחזור אחורה ולתכנן מחדש.
• את בעיית העצים – כאשר היו בפועל מבקשים היתר לכריתה או העתקת העצים מפקיד היערות (דרך אגב, גם אם פקיד היערות היה מאשר העתקה של חלק מהעצים העלות הייתה מעל 5,000 ש"ח לעץ).
• את עלות החציבה – כאשר היו מקבלים הצעות מחיר מקבלנים

הפתרון שבנינו יחד:

• הפגישה הראשונה (והיחידה) שבה ערכנו את הסימולציה ושמנו על השולחן את המספרים הייתה קשה. מאוד קשה לחלום ולראות פער גדול בין היכולת והחלום.
• באותה הפגישה חזרנו איתם לחלומות וניסינו לראות האם יש מקומות אחרים שבהם החלום יכול להתגשם ובהתאמה לכיס שלהם.
• ברגע שהתחלנו לדבר אובייקטיבית על פתרונות אחרים הסתבר שאותה האווירה והאוויר אפשר למצוא בעוד מקומות ומיד חיברנו אותם לכמה מנהלי קהילות בישובים אחרים.

השורה התחתונה:

אחרי כמה סיורים ופגישות בישובים אחרים החליטה המשפחה לקנות בית קיים בקיבוץ בגליל העליון ולשפץ אותו.  הבית נקנה במחיר 600,000 ש"ח והשיפוץ היה עוד 250,00 ש"ח.  הבית הוא בדיוק עם חדר יותר ממה שהיה לה ויש להם שטח של דונם לכל החלומות.

כמה עלה להם התהליך? כ-3,500 ש"ח בלבד עם 2 יועצים .